חרדה כמעט אף פעם לא מופיעה ביום אחד. רוב האנשים חווים אותה כמשהו ש”פשוט קורה”, אבל בפועל היא נבנית בשלבים, בשכבות, לאורך זמן. לפעמים בשקט, לפעמים מתחת לרדאר, עד שיום אחד הגוף כבר מגיב לפני שהראש מספיק להבין למה. מה שמבלבל הוא שחרדה יכולה להופיע גם כשהכול “בסדר”. אין איום ממשי, אין סיבה ברורה, והחיים נראים יציבים. ועדיין, הלב דופק, הנשימה משתנה, והמחשבות רצות קדימה כאילו משהו עומד לקרות.
איך חרדה באמת נבנית במערכת הפנימית
הבסיס של חרדה אינו מחשבה שלילית אלא תגובה של מערכת העצבים. בכל פעם שהגוף חווה עומס רגשי, חוסר ביטחון, חוויה שלא עובדה עד הסוף או איום עדין על תחושת היציבות, נרשם זיכרון רגשי. הזיכרון הזה לא חייב להיות דרמטי. לפעמים אלו משקעי ילדות, חוויות של חוסר אונים, ביקורת מתמשכת או טראומה רגשית שלא קיבלה מקום. עם הזמן, המוח לומד להיות דרוך. הוא סורק את הסביבה לא לפי מה שקורה עכשיו, אלא לפי מה שעלול לקרות. כך נבנית חרדה בשכבות, תגובה על תגובה, עד שהמערכת מתרגלת לפעול במצב כוננות גם כשאין בכך צורך.
מה קורה בראש ובגוף כשחרדה מופעלת
כאשר החרדה מופעלת, הגוף נכנס למצב הישרדותי. זרימת הדם משתנה, הנשימה מתקצרת, והקשב מצטמצם. המוח מחפש שליטה, פתרון מיידי או דרך להימנע. זה הרגע שבו מחשבות טורדניות מופיעות, גם אם אין להן אחיזה במציאות. הרבה אנשים מנסים “להרגיע את עצמם” דרך ההיגיון, אבל החרדה לא מתנהלת שם. היא פועלת מתחת למילים, מתחת להבנה, דרך הגוף והמערכת העצבית.
חרדה לא חייבת להישאר ככה
חשוב לדעת, וחשוב לומר את זה בבירור, חרדה אפשר לשחרר או לפחות למתן בצורה משמעותית. לא רק ללמוד לחיות לידה, אלא להפחית את עוצמת ההפעלה עצמה. כאשר עובדים עם השכבות שבהן היא נוצרה, ולא רק עם הסימפטומים, המערכת לומדת מחדש מה באמת מסוכן ומה כבר לא.
פעם הגישה הרווחת הייתה ללמוד איך לשלוט בחרדה, איך לנשום כשהיא מגיעה, איך להסיח את הדעת או לנהל אותה כשהיא כבר בשיא. היום אנחנו יודעים הרבה יותר. אנחנו מבינים שאפשר לעבוד עם מקור ההפעלה עצמו, לפני שהתגובה מתפרצת, ולא רק להתמודד איתה בדיעבד.
נסו לדמיין
נסו לדמיין אזעקה שמכוונת לרגישות גבוהה מדי. היא לא טועה בכוונה, היא פשוט מגיבה מהר מדי. כל רעש קטן מפעיל אותה, גם אם אין סכנה אמיתית. חרדה פועלת בצורה דומה. היא לא נגדכם. היא מנסה להגן, אבל עושה זאת בעוצמה שלא מותאמת להווה. כאשר האזעקה מכוונת מחדש, לא צריך להשתיק אותה בכוח. היא פשוט מפסיקה לצלצל על דברים שלא באמת מאיימים.
גורמים מפתיעים שמשפיעים על חרדה
גם אותי זה הפתיע, ואני רואה שוב ושוב כמה אנשים עם חרדה לא מודעים להשפעה הישירה של צריכת סוכר ושינה על היכולת למזער את התגובה החרדתית. חוסר שינה פוגע ביכולת של המוח לווסת רגשות. עודף סוכר יוצר קפיצות חדות במערכת העצבית ומגביר דריכות.
אלה לא הגורמים לחרדה, אבל הם בהחלט יכולים להעצים אותה או להקשות על הרגעה. כשלא מתייחסים אליהם, החרדה מרגישה “חזקה יותר” ממה שהיא באמת.
ביטחון עצמי וחרדה אינם הפכים
הרבה אנשים חושבים שאם יש חרדה, אין ביטחון עצמי. בפועל, אפשר להיות אדם חכם, מצליח ובעל ביטחון עצמי ועדיין לחוות חרדה. זה לא סותר. החרדה לא מעידה על חולשה אלא על מערכת שלמדה להיות דרוכה לאורך זמן. כאשר ההפעלה נרגעת, הביטחון העצמי לא נבנה בכוח, הוא פשוט מתפנה לחזור למקום הטבעי שלו.
חרדה היא שפה של הגוף. וכשמבינים איך היא נוצרה, אפשר גם להבין איך לאט לאט משנים את האופן שבו המערכת מגיבה. לא דרך מאבק, אלא דרך עדכון עמוק של מה שהגוף למד פעם והיום כבר לא צריך להפעיל.
ליצירת קשר ישיר עם מיטל ניתן לתאם שיחה חינמית או לשלוח הודעה בוואטצאפ בלחיצה כאן
